בלי אבל…

אתן בטח תוהות מדוע לא כתבתי עדיין על דייטים מהזמן האחרון?

האם היא מאלה שמבטיחות ולא מקיימות? האם התייאשה וכבר לא יוצאת לדייטים? או אולי, אחרי שיצאה עם כל טיפוס אפשרי כמעט, כבר אין לה מה לחדש?

אז הגיע הזמן לוידוי קטן, שחלק מקוראי הבלוג (חברותיי וחבריי היקרים)  כבר מכירים. יש שיאמרו שאני לוקחת פה סיכון די גדול מבחינה שיווקית אבל לאור הקושי בשמירת האמת בבטן (תמיד התקשיתי לשקר או להסתיר), הידיעה שהאמת תמיד יוצאת לאור וחוסר היכולת לכתוב כאילו כלום לא השתנה, החלטתי שעדיף לחשוף את הסוד ששמרתי בחודשים האחרונים מפניכן.

אוקיי. מספיק עם המתח. הנה זה בא: אני כבר לא רווקה!

זה לא אומר שאין לי מה להגיד על עולם הדייטים (בכל זאת כתבתי על זה ספר שלם) אבל לאחרונה אני חשה, שככל שאני מתרחקת מהעולם הזה יותר (ומיד תקראו עד כמה) כך קשה לי יותר לכתוב עליו. בניגוד לרכיבה על אופניים, את התחושה המתסכלת של יציאה לדייטים רבים שוכחים די מהר, בעיקר כשנמצאים בזוגיות טובה ומיטיבה, בריאה ומאוזנת.

אני מקווה שהסוד הגדול שלי לא יגרום לך, הרווקה הטיפוסית, להפסיק לקרוא את הבלוג או להימנע מרכישת ספרי. זכרי – עד לפני מספר חודשים היינו בדיוק באותה סירה יחד…

בהקדמה לספרי כתבתי ש”אני מתחילה לכתוב את הספר הזה רווקה שׂבֵעת דייטים, ומקווה לסיים את כתיבתו בזוגיות מאושרת עם ה”מכסה” הנכון, ובתקווה שכתיבת הספר או מציאת האהבה לא יתמהמהו יתר על המידה. האביר שלי, כנראה, תקוע בפקקים, או אולי מנסה למצוא חניה לסוס…“. לשמחתי הנבואה שלי הגשימה עצמה. בדיוק בזמן ההגהות והתיקונים האחרונים לספר, רגע לפני שהוא עובר למעצבת, מצאתי את עצמי משנה את מילות הסיום ומודה גם לאביר שלי, ב” (שמו שמור במערכת ובספר). את הפרק “סבבה והכל אבל… אין אבל” לא הכנסתי לספר, אז הנה הוא עכשיו לפניכן בהופעת בכורה.

Continue Reading בלי אבל…

בין הרצוי למצוי

חורף. קר. גשום.

הפנטזיה: בעוד גשם הזלעפות בליווי ברקים ורעמים הולם בחלונות – אני מכרובלת עם בן זוגי המהמם (בחיי שהוא דומה לבראד פיט) על הספה, שמיכה מכסה אותנו, האח בוערת (נו טוב – הטלוויזיה דולקת), תאורת נרות רומנטית, בקבוק שמפניה או יין, תותים, שוקולד ומיני חטאים על שולחן הקפה ושלווה אינסופית מחבקת אותי.

המציאות: אחרי יום עבודה ארוך, עוד בליינד דייט, אולי נדחה? אין לי ממש כוח אבל מאוחר מידי – עוד 20 דקות הוא מגיע… אני צריכה להחליט מה ללבוש. משהו שיראה סקסי אבל לא מוגזם. משהו שיחמיא לגזרה שקצת איבדה מצורתה (“חורף” – כבר אמרנו?!). משהו שלא אקפא מקור… להתאפר – לא יותר מידי (שלא יחשוב שיש לי מה להסתיר). בושם (את זה שמסובב ראשים). עקבים? (1.75 של גברים זה 1.72 במקרה הטוב, לא?!). שלווה אין כאן.

אז הנה מגיע עוד דייט. מאיזה אתר הפעם? אההה… נזכרתי. עברנו כבר את שלב הטלפון. נשמע נחמד. יש עבודה מסודרת, נראה בסדר בתמונות. בן 35, בוודאי כבר בשלב ה”רציני”. פעם, בשלב הזה, דקות לפני שהוא עומד להגיע, הייתי כבר בלחץ ומתחילה “לאכול סרטים”: “אם לא אמצא חן בעיניו? אם הוא לא ימצא חן בעיני? אם לא יהיה לנו על מה לדבר? אם...” היום כבר נגמרה ההקרנה. אחרי כל כך הרבה דייטים אני יותר רגועה. “כולה קפה. כן כן – לא לא!”. חברה מתקשרת. זורקת איזה טיפ (“תהיי את, אם הוא לא יאהב – הפסד שלו!“) ומאחלת בהצלחה. עד לא מזמן גם היא הייתה שם. פגשה את בעלה בפייסבוק. אני מייד מחזירה את האופטימיות למקומה ומקווה שזה הדייט הראשון האחרון שלי.

הוא למטה (שלח מסרון). מבט אחרון בראי, נשימה עמוקה וחיוך. יאללה שיהיה בן אדם!

חזרתי (אחרי שעתיים). היה נחמד. דיברנו על צבא, עבודה, שותפים, בילויים. באמת נראה בסדר. התעקש לשלם. לא ניסה לנשק אבל נראה לי שהוא בעניין. נצטרך לחכות למחר. בינתיים עוברת לפיג”מת הדובונים ומתכרבלת מתחת לפוך. לבד. אולי אקרא לי עוד פרק מהספר. פרק שהייתי צריכה לקרוא, אולי, לפני הדייט…

Continue Reading בין הרצוי למצוי

אל תסתכלי בקנקן אלא במה שיש בו?!

סבבה והכל אבל... לא אסתטי

איור: תמר קרטס

הקלישאה הזו, שמאדירה את היופי הפנימי והתוכן, נכונה ככל שתהיה, לא תמיד עומדת במבחן המציאות. קחו למשל את עטיפת ספרי. המקבילה האנגלית לביטוי Don”t judge a book by its cover קיבלה משנה תוקף בעקבות הצורך לבחור סקיצה מועדפת. בעולם אוטופי הכריכה שאבחר לא באמת משנה אלא התוכן, אך בעולם הנשלט על ידי כוחות השיווק והמכירות (ותאמינו לי שאני מכירה אותם היטב מתוקף עיסוקי הראשון) כריכה לא מספיק מושכת ו/או מעניינת ו/או מקורית ו/או חדשנית תקטין עוד יותר את הסיכוי שתרימי את ספרי בחנות הספרים ותבחרי בו מול כל האחרים. הנה – גם הספר שלי יוצא עכשיו לבליינד דייט. כמו בשוק הפנויים-פנויות, הוא יושב על המדף ומקווה להיות מועמד מספיק אטרקטיבי. גבוה מספיק, לא יותר מידי מקריח, חטוב וריחני… אההה, סליחה, קצת גלשתי…

לבסוף, אחרי התייעצויות עם חברים, סקרים במתחם הפייסבוק והכרה בעובדה שאין קונצנזוס (היופי, כמה מפתיע, הוא בעיני המתבונן – הנה עוד קלישאה נכונה…), בחרתי את הכריכה. בדיוק כמו שאנחנו מחכות, במידה מסוימת, לאישור החברה הכי טובה שההוא שמתחיל איתי עכשיו לא “כונף” ובדיוק כמו הצורך לרדת לעומקו של התיאור “חמוד” כשמנסים לשדך לך מישהו (כבר קרה לך שאמרו לך שהוא “לא נמוך ולא גבוה, לא שמן ולא רזה, לא מצחיק אבל גם לא רציני, מחושב אבל ספונטני“???), מצאתי את עצמי מחפשת אישור לתחושת הבטן שלי. בסופו של דבר לקחתי החלטה. בחרתי את מה שהכי עשה לי את זה. אולי לא נסכים אבל אני שלמה עם ההחלטה ואין כריכה אחרת שארצה.

ונחזר לפואנטה. לא פעם שמעתי אנשים שמעירים הערות בנוגע למראה של זוגות אחרים בנוסח: “איך חתיך כמוהו יוצא עם אחת כמוה” או “בטח הראייה שלה לא משהו – אחרת אי אפשר להסביר את החיבור הזה“… אז נכון שמה שחשוב זה הפנימיות ואיך שהוא גורם לך להרגיש ובלה בלה בלה… אבל כולנו יודעות שאם הוא לא עושה לך את זה (ודחייה מזהים כבר בשניות הראשונות) זה לא ישנה כמה הוא רומנטי ואדיב, מתחשב ומפרגן. בסופו של דייט הוא עדיין יהיה הבחור עם השערות על האף… אני לא רוצה להישמע שטחית. כבר יצאתי עם בחורים נמוכים ממני, מקריחים, עם כרס ועוד מיני מראות מלבבים (אל דאגה – בדרך כלל לא הכל יחד) ואני מאוד משתדלת לא להפלות על בסיס מראה – הרי גם אני לא מלכת יופי (תרגעו – גם לא כונפה!) – ולכן, אני תמיד ממליצה לתת הזדמנות מלאה לאדם שיושב מולך (כי קודם כל הוא בן אדם ויכול להיות שגם את לא בדיוק הטעם שלו, כפילת בר רפאלי ככל שתהיי). 

אז עד הדייט הבא שלך בחנות חרסינה (למציאת קנקן) או אולי בחנות ספרים (לרכישת ספרי), קבלי הצצה לפרק בעל מראה אותנטי ומאותגר ויזאולית…

Continue Reading אל תסתכלי בקנקן אלא במה שיש בו?!

אפשר להתחיל איתך?

וואו – הפוסט הראשון שלי! לקח לא פחות זמן מלהוציא לאור את הספר (טוב – קצת הגזמתי). רגע. אני אעשה לכם קצת סדר 🙂

נעים מאוד. ירדנה. 33 (אוטוטו), רווקה (בינתיים), גרה במרכז. יש לי תואר ראשון בתקשורת, תואר שני בהתנהגות ארגונית ויש שאומרים שאני דברנית, אנרגטית, לפעמים חסרת טקט, לעיתים בוטה ותמיד ישירה. המחשבה לפתוח בלוג מעולם לא חלפה בראשי. מה יש לי להגיד על בסיס קבוע? האם אקבל השראה בכל פעם מחדש? האם זה בכלל יעניין מישהו? מה אורכו האידיאלי של פוסט? ואז זה קרה – החלטתי לכתוב ספר – ובעקבותיו הגיע הבלוג.

“סבבה והכל אבל…”, הוא מדריך כיס לטיפוסי גברים. לרווקות (אבל לא רק). הכל התחיל בעצם ממשחק בשם זהה אותו שיחקתי עם עוד 5 חברות (רווקות ומתוסכלות מעולם הדייטים) בבריכת מלון בים המלח. זה היה טיול בנות של 24 שעות שלעולם לא אשכח ו”אשם”, בעצם, בספר ובבלוג. פתאום התסכול והייאוש הפכו למצחיקים – מצאנו את עצמנו כולן באותה סירה בדיוק שעל סיפונה שלל טיפוסים צבעוניים ומיוחדים, שבדרך זו או אחרת כולנו נפגשנו איתם בדרך הדייטים הארוכה והמתישה.

אם הגעת עד לכאן ועדיין לא הבנת מה זה המשחק הזה “סבבה והכל אבל…” אז הנה ההסבר. “סבבה והכל אבל…” הינו משחק חברתי היתולי המשוחק בדרך כלל בקרב רווקים ורווקות ומתייחס לשאלה האם לצאת או לא עם מישהו/י “סבבה” אבל… [וכאן כל אחד ואחת משלימים בעיה מאתגרת כלשהיא בה נתקלו או עימה הם מעריכים שלא יוכלו להתמודד]. חשוב לי להדגיש – למרות השם הציני שנדמה כי מסתכל על חצי הכוס הריקה – אני בחורה מאוד אופטימית! כיצד מיישבים, אם כן, את הפרדוקס? ובכן, הספר הינו בבחינת הפיכת לימונים ללימונדה. הפיכת הידע והניסיון שלי (ושל חברותיי) לכלי חשוב (ומשעשע) בידי נשים אחרות.

אני מחשיבה את עצמי כבחורה ברת מזל המבורכת בבני משפחה וחברים טובים, עבודה מהנה, מספקת ומאתגרת ובאופן כללי – אין לי על מה להתלונן. למרות מספר מערכות יחסים ארוכות (חלקן ארוכות מאוד – 9 שנים!) מצאתי את עצמי בשנים האחרונות יוצאת להמון דייטים. כמעט אף אחד לא התאים / החזיק מעמד. פתאום שמתי לב כי יש כמה “טיפוסים” שבהן אני נתקלת שוב שוב. משיחות עם חברותיי לנשק למדתי כי גם הן יצאו איתם – אני לא לבד! אז כתבתי ספר (ובכך עשיתי V על חלום ישן שלא חשבתי שאגשים באמת) בעיקר כדי שתדע שגם את לא לבד. הספר נמצא בימים אלו בשלב עיצוב הכריכה והעימוד – דקה מהדפוס ומחנויות הספרים. הבלוג הוקם, בין היתר, מכיוון שלהוציא לאור ספר בימינו אינו דבר פשוט (על כך ניתן לכתוב בלוג שלם בפני עצמו), ומתפקד כחלק עיקרי בהפצתו. בקרוב תוכלו לרכוש בחנות המקוונת את הספר, גם בקבצים דיגיטליים, ובעוד מספר חודשים גם באנגלית ובספרדית.

הבהרה וגילוי נאות: אני מאמינה גדולה באהבה, בחורה די רומנטית ודביקה ובטוחה שבן הזוג שלי מיד מגיע (הוא פשוט תקוע בפקקים – אתן יודעות כמה קשה למצוא חנייה לסוס?!).  אז כדי לא לשבת ליד הטלפון ולחכות החלטתי לנקוט בגישה קצת יותר פרו-אקטיבית. “מרבה דייטים – מרבה תובנות” ולכן אני מזמינה אתכם (גברים ונשים כאחד) להצטרף למסעי במציאת בחור “סבבה והכל” בלי “אבל”! בן זוג טוב ומיטיב (עבורי) שיחשוב שגם אני בחורה סבבה (ולא ייבהל מהספר…).

לסיום אדגיש כי למרות שבאופן טבעי אני כותבת בעיקר לנשים גם הגברים מוזמנים להגיב. במהלך הכתיבה גיליתי כי לא מעט גברים מתים לדעת מה אנחנו חושבות עליהם (ע”ע קוראי ה”לאישה” למטרות מחקר). המלצתי החמה: לפני שהציניות הישראלית הטבועה בכולנו מתפרצת לכם החוצה – קראו את הספר. הוא עוד עלול להפתיע אתכם…

אני מקווה שקלעתי באורך הפוסט, שעניינתי אותך, לפחות קצת, ושניפגש פה בפוסט הבא. אשמח לקבל תגובות, סיפורים על דייטים הזויים / מוזרים, רעיונות נוספים שיש לכם ועוד. ניתן להשאיר תגובות ולהצטרף לדף הפייסבוק שלי או לשלוח לי דוא”ל ל- [email protected].

כמו שציינתי קודם לכן, בקרוב מאוד ניתן יהיה לרכוש את הספר כאן בבלוג ובחנויות המובחרות, אבל עד אז, הנה טעימה מהספר. טיפוס המוכר היטב לכוחותינו והוא הטיפוס שאיתו נפתח הספר. קריאה נעימה!

Continue Reading אפשר להתחיל איתך?

Show Buttons
Hide Buttons