בלי אבל…

אתן בטח תוהות מדוע לא כתבתי עדיין על דייטים מהזמן האחרון?

האם היא מאלה שמבטיחות ולא מקיימות? האם התייאשה וכבר לא יוצאת לדייטים? או אולי, אחרי שיצאה עם כל טיפוס אפשרי כמעט, כבר אין לה מה לחדש?

אז הגיע הזמן לוידוי קטן, שחלק מקוראי הבלוג (חברותיי וחבריי היקרים)  כבר מכירים. יש שיאמרו שאני לוקחת פה סיכון די גדול מבחינה שיווקית אבל לאור הקושי בשמירת האמת בבטן (תמיד התקשיתי לשקר או להסתיר), הידיעה שהאמת תמיד יוצאת לאור וחוסר היכולת לכתוב כאילו כלום לא השתנה, החלטתי שעדיף לחשוף את הסוד ששמרתי בחודשים האחרונים מפניכן.

אוקיי. מספיק עם המתח. הנה זה בא: אני כבר לא רווקה!

זה לא אומר שאין לי מה להגיד על עולם הדייטים (בכל זאת כתבתי על זה ספר שלם) אבל לאחרונה אני חשה, שככל שאני מתרחקת מהעולם הזה יותר (ומיד תקראו עד כמה) כך קשה לי יותר לכתוב עליו. בניגוד לרכיבה על אופניים, את התחושה המתסכלת של יציאה לדייטים רבים שוכחים די מהר, בעיקר כשנמצאים בזוגיות טובה ומיטיבה, בריאה ומאוזנת.

אני מקווה שהסוד הגדול שלי לא יגרום לך, הרווקה הטיפוסית, להפסיק לקרוא את הבלוג או להימנע מרכישת ספרי. זכרי – עד לפני מספר חודשים היינו בדיוק באותה סירה יחד…

בהקדמה לספרי כתבתי ש”אני מתחילה לכתוב את הספר הזה רווקה שׂבֵעת דייטים, ומקווה לסיים את כתיבתו בזוגיות מאושרת עם ה”מכסה” הנכון, ובתקווה שכתיבת הספר או מציאת האהבה לא יתמהמהו יתר על המידה. האביר שלי, כנראה, תקוע בפקקים, או אולי מנסה למצוא חניה לסוס…“. לשמחתי הנבואה שלי הגשימה עצמה. בדיוק בזמן ההגהות והתיקונים האחרונים לספר, רגע לפני שהוא עובר למעצבת, מצאתי את עצמי משנה את מילות הסיום ומודה גם לאביר שלי, ב” (שמו שמור במערכת ובספר). את הפרק “סבבה והכל אבל… אין אבל” לא הכנסתי לספר, אז הנה הוא עכשיו לפניכן בהופעת בכורה.

סבבה והכל אבל… אין אבל!

מהרגע בו את מתחילה לדמיין את בן זוגך העתידי ואב ילדיך, אי שם בשנות העשרים המוקדמות, הופכת דמותו מיום ליום למורכבת, מדויקת וברורה הרבה יותר. עם כל טיפוס שנקרה בדרכך ואשר לא מתאים לפרופיל שבנית, גדלה ומתעדכנת רשימת הדרישות והתכונות (ראי פרק “רשימת מכולת” בספרי). אחרי עוד כמה שנים של ניסיון את לומדת, כמובן, ש”אין מושלם” ועוד כל מיני קלישאות (נכונות בדרך כלל) כגון “זוגיות מחייבת פשרות וויתור“, והאמונה כי חלומך יתגשם על כל סעיפיו הולכת ומתרחקת. כך גם היה הדבר אצלי. את ה”פנטזיה” שמתי בצד וקיוויתי לפגוש רק דבר אחד – בן אדם. ידעתי כמובן מה אני לא רוצה ועל מה לא אתפשר, וככל שרשימת ה”לאווים” התארכה כך גם הצטמצמה כמות המועמדים האפשריים.

תארי לעצמך, אחרי שאפסנתי את החלום בבוידם, עד כמה הופתעתי לקבל אותו בחזרה חי ואמיתי. שפשפתי עיני היטב, מיאנתי להאמין, אבל עם כל יום שעבר היה ברור לי כי חלומי העמוק והגדול ביותר פשוט התגשם! מישהו או משהו שם למעלה (יש שקוראים לו גורל או מזל, אחרים מייחסים זאת ל”אלוהים”, ואילו אני קוראת לה “תמר”) שלח לי אותו בדיוק בזמן הנכון – עבורו ועבורי. “טיימינג“, כפי שאמר גדול משוררי העת המודרנית – ניוטון מסדרת הקאלט הטלוויזיונית “עספור”, “זה עניין של תזמון“. הדייטים הרבים של כל אחד מאיתנו סייעו לנו בדבר אחד – לזהות את מה שעומד מולנו ולא לפספס אותו.

כבחורה אופטימית שמאמינה באמת ובתמים שהכל מסתדר בסוף, גם לי היו רגעים בהם אמונתי הועמדה במבחן. למזלי, חברותיי (אופטימיות לא קטנות בעצמן) ידעו לעודד אותי ולהחזיר את התקווה שנגזלה לעיתים על ידי טיפוסים שהם “סבבה והכל אבל… ממש לא סבבה“. הכל באמת הסתדר בסוף. ב” שלי הוא פשוט “סבבה והכל… בלי אבל“.

בניגוד לטיפוסים אחרים בספרי איני יכולה לתאר לך אותו ולתת לך סימנים מזהים. זאת מכיוון שלכל אחת מאיתנו “בלי אבל” שונה. לא רק שכל טיפוס בספרי יכול להיות “בלי אבל” עבור מישהי אלא גם אלה שאינם מופיעים בו או שילובים שונים ומשונים שלהם עלולים להתגלות כאביר החלומות שלך. לעולם אין לדעת היכן תיפגשי אותו אבל דבר אחד ברור – אם את באמת פתוחה ומחפשת זוגיות – את תזהי אותו (לעיתים מייד).

ב” שלי היה “שידוך סמוי כפול”, כלומר שנינו לא ידענו כי אנו משודכים זה לזה. הכרנו דרך חברה משותפת במסגרת בילוי קליל. הכימיה הייתה מיידית ורק אחרי חודש הודתה המשדכת כי לא הייתה כאן מקריות. סיפור הסינדרלה שלי התפתח במהירות: תוך 3 חודשים כבר גרנו ביחד וחודש וחצי לאחר מכן נשלפה הטבעת… זהו, על דייטים הזויים ומוזרים אני כבר לא מסוגלת לכתוב. למזלי, ואולי גם למזלכן, את כולם הספקתי ליצוק לתוך ספרי רגע לפני שיצאתי מ”שוק הפנויים-פנויות”. אני מזמינה אותך לכתוב לי או לחלוק פה עם כולם את חוויותיך מהדייט האחרון או ה”סבבה והכל אבל…” האחרון בו נתקלת. תוכלי גם לבדוק האם הוא נכנס לרשימת “15 הגדולים” בספרי על ידי רכישתו כאן באתר…

תגובה אחת ל-"בלי אבל…"
  1. 2 צדדים לאותו מטבע | סבבה והכל אבל...

    […] שכתבתי בפוסט מלפני כמעט שנתיים “בלי אבל…“, זמן לא קצר לאחר שספרי “סבבה והכל אבל…” ראה […]

רוצה להגיב?

Show Buttons
Hide Buttons