בין הרצוי למצוי

חורף. קר. גשום.

הפנטזיה: בעוד גשם הזלעפות בליווי ברקים ורעמים הולם בחלונות – אני מכרובלת עם בן זוגי המהמם (בחיי שהוא דומה לבראד פיט) על הספה, שמיכה מכסה אותנו, האח בוערת (נו טוב – הטלוויזיה דולקת), תאורת נרות רומנטית, בקבוק שמפניה או יין, תותים, שוקולד ומיני חטאים על שולחן הקפה ושלווה אינסופית מחבקת אותי.

המציאות: אחרי יום עבודה ארוך, עוד בליינד דייט, אולי נדחה? אין לי ממש כוח אבל מאוחר מידי – עוד 20 דקות הוא מגיע… אני צריכה להחליט מה ללבוש. משהו שיראה סקסי אבל לא מוגזם. משהו שיחמיא לגזרה שקצת איבדה מצורתה (“חורף” – כבר אמרנו?!). משהו שלא אקפא מקור… להתאפר – לא יותר מידי (שלא יחשוב שיש לי מה להסתיר). בושם (את זה שמסובב ראשים). עקבים? (1.75 של גברים זה 1.72 במקרה הטוב, לא?!). שלווה אין כאן.

אז הנה מגיע עוד דייט. מאיזה אתר הפעם? אההה… נזכרתי. עברנו כבר את שלב הטלפון. נשמע נחמד. יש עבודה מסודרת, נראה בסדר בתמונות. בן 35, בוודאי כבר בשלב ה”רציני”. פעם, בשלב הזה, דקות לפני שהוא עומד להגיע, הייתי כבר בלחץ ומתחילה “לאכול סרטים”: “אם לא אמצא חן בעיניו? אם הוא לא ימצא חן בעיני? אם לא יהיה לנו על מה לדבר? אם...” היום כבר נגמרה ההקרנה. אחרי כל כך הרבה דייטים אני יותר רגועה. “כולה קפה. כן כן – לא לא!”. חברה מתקשרת. זורקת איזה טיפ (“תהיי את, אם הוא לא יאהב – הפסד שלו!“) ומאחלת בהצלחה. עד לא מזמן גם היא הייתה שם. פגשה את בעלה בפייסבוק. אני מייד מחזירה את האופטימיות למקומה ומקווה שזה הדייט הראשון האחרון שלי.

הוא למטה (שלח מסרון). מבט אחרון בראי, נשימה עמוקה וחיוך. יאללה שיהיה בן אדם!

חזרתי (אחרי שעתיים). היה נחמד. דיברנו על צבא, עבודה, שותפים, בילויים. באמת נראה בסדר. התעקש לשלם. לא ניסה לנשק אבל נראה לי שהוא בעניין. נצטרך לחכות למחר. בינתיים עוברת לפיג”מת הדובונים ומתכרבלת מתחת לפוך. לבד. אולי אקרא לי עוד פרק מהספר. פרק שהייתי צריכה לקרוא, אולי, לפני הדייט…

טיפים (לפני הדייט)

מי לא מכירה את התחושה הזאת, שמתחילה בבטן ומתפשטת לסרעפת? הפרפרים, הבחילות, חוסר הביטחון העצמי, החששות? בדומה למבחן גדול (נניח בגרות, פסיכומטרי, הגנה על התֶזה), דייט, ובמקרים יותר קשים בליינד דייט (פגישה עיוורת), עלול לייצר בנו תחושות לחץ אלה.

מי לא חוותה את אותן השניות של ציפייה, רגע לפני שנפגשים? האם הוא ייראה כמו בתמונות? האם יהיה לנו על מה לדבר? אף אחת לא ששה לחוות שוב את שיחת “ראיון העבודה” הכוללת את כל השאלות הטריוויאליות והבנאליות, שכל מטרתן להכיר את הבן אדם היושב מולך כמה שיותר לעומק – כמה שיותר מהר.

מומחים שונים טוענים כי הרושם הראשוני נוצר בשניות הראשונות. שניות ספורות, בודדות ומהירות אלה אמורות לתת לאינטואיציה שלך להבין מי עומד מולך, האם הוא מוצא חן בעינייך וכמובן גם להפך – האם את מוצאת חן בעיניו?!

בעולם שבו פגישות, פגישות עיוורות ופגישות עיוורות-למחצה[1] הן פעילות נפוצה, חשוב לשים לב לכמה כללים שימנעו אכזבות והפתעות מיותרות בדייט, וגם יעזרו לך “לחתוך” במהירות במידת הצורך.


 [1] בפגישה עיוורת למחצה את יודעת על סמך תמונות בלבד איך ייראה הדייט. משמעות אחרת היא, כי רק אחד משני הצדדים יודע לאיזה “לוּק” לצפות.


הפרק ממשיך ומספק טיפים ומענה לשאלות שונות כגון:

  • שיחת הטלפון הראשונה – על מה חשוב לדבר?
  • תמונות  לפני  הדייט – כן או לא?
  • איפה לקבוע ומתי?
  • ברכב שלו? או להגיע עצמאית?

לקריאת הפרק במלואו באתר ifeel

רוצה לקרוא עוד? מעוניינת לשמוע על עוד טיפוסים ואולי אפילו לקבל הצצה למוחו של גבר? היכנסי לחנות המקוונת והזמיני עותק מספרי…

רוצה להגיב?

Show Buttons
Hide Buttons