אל תסתכלי בקנקן אלא במה שיש בו?!

סבבה והכל אבל... לא אסתטי

איור: תמר קרטס

הקלישאה הזו, שמאדירה את היופי הפנימי והתוכן, נכונה ככל שתהיה, לא תמיד עומדת במבחן המציאות. קחו למשל את עטיפת ספרי. המקבילה האנגלית לביטוי Don”t judge a book by its cover קיבלה משנה תוקף בעקבות הצורך לבחור סקיצה מועדפת. בעולם אוטופי הכריכה שאבחר לא באמת משנה אלא התוכן, אך בעולם הנשלט על ידי כוחות השיווק והמכירות (ותאמינו לי שאני מכירה אותם היטב מתוקף עיסוקי הראשון) כריכה לא מספיק מושכת ו/או מעניינת ו/או מקורית ו/או חדשנית תקטין עוד יותר את הסיכוי שתרימי את ספרי בחנות הספרים ותבחרי בו מול כל האחרים. הנה – גם הספר שלי יוצא עכשיו לבליינד דייט. כמו בשוק הפנויים-פנויות, הוא יושב על המדף ומקווה להיות מועמד מספיק אטרקטיבי. גבוה מספיק, לא יותר מידי מקריח, חטוב וריחני… אההה, סליחה, קצת גלשתי…

לבסוף, אחרי התייעצויות עם חברים, סקרים במתחם הפייסבוק והכרה בעובדה שאין קונצנזוס (היופי, כמה מפתיע, הוא בעיני המתבונן – הנה עוד קלישאה נכונה…), בחרתי את הכריכה. בדיוק כמו שאנחנו מחכות, במידה מסוימת, לאישור החברה הכי טובה שההוא שמתחיל איתי עכשיו לא “כונף” ובדיוק כמו הצורך לרדת לעומקו של התיאור “חמוד” כשמנסים לשדך לך מישהו (כבר קרה לך שאמרו לך שהוא “לא נמוך ולא גבוה, לא שמן ולא רזה, לא מצחיק אבל גם לא רציני, מחושב אבל ספונטני“???), מצאתי את עצמי מחפשת אישור לתחושת הבטן שלי. בסופו של דבר לקחתי החלטה. בחרתי את מה שהכי עשה לי את זה. אולי לא נסכים אבל אני שלמה עם ההחלטה ואין כריכה אחרת שארצה.

ונחזר לפואנטה. לא פעם שמעתי אנשים שמעירים הערות בנוגע למראה של זוגות אחרים בנוסח: “איך חתיך כמוהו יוצא עם אחת כמוה” או “בטח הראייה שלה לא משהו – אחרת אי אפשר להסביר את החיבור הזה“… אז נכון שמה שחשוב זה הפנימיות ואיך שהוא גורם לך להרגיש ובלה בלה בלה… אבל כולנו יודעות שאם הוא לא עושה לך את זה (ודחייה מזהים כבר בשניות הראשונות) זה לא ישנה כמה הוא רומנטי ואדיב, מתחשב ומפרגן. בסופו של דייט הוא עדיין יהיה הבחור עם השערות על האף… אני לא רוצה להישמע שטחית. כבר יצאתי עם בחורים נמוכים ממני, מקריחים, עם כרס ועוד מיני מראות מלבבים (אל דאגה – בדרך כלל לא הכל יחד) ואני מאוד משתדלת לא להפלות על בסיס מראה – הרי גם אני לא מלכת יופי (תרגעו – גם לא כונפה!) – ולכן, אני תמיד ממליצה לתת הזדמנות מלאה לאדם שיושב מולך (כי קודם כל הוא בן אדם ויכול להיות שגם את לא בדיוק הטעם שלו, כפילת בר רפאלי ככל שתהיי). 

אז עד הדייט הבא שלך בחנות חרסינה (למציאת קנקן) או אולי בחנות ספרים (לרכישת ספרי), קבלי הצצה לפרק בעל מראה אותנטי ומאותגר ויזאולית…

סבבה והכל אבל… לא אסתטי

חשוב שתכירי טיפוס “קטלני”: הבחור הלא אסתטי. בהקדמה למדריך הבטחתי שלא נעסוק בטיפוסים שהבעיה שלהם היא תכונה מוּלדת ו/או פיזית (כגון גובה, משקל, צליעה, פזילה וכו”). ואכן, ב”סקטור” זה תפגשי בחורים הלוקים בבעיה לא אסתטית (אחת לפחות) מבחירתם שלהם, אשר ברוב המקרים מאפילה על מידותיהם הטובות (אם הן קיימות). ייתכן שאני כותבת פרק זה דווקא עבור אותם הגברים, כרמז עבה…

במקרים רבים הבחור הלא אסתטי דווקא נראה טוב (חיצונית), מסתמן כגבר איכותי ומשכיל, ואין שום סימנים מקדימים. עד שהוא מתקרב לנשק אותך… במקרים כאלה, אם מדובר בבחור עם פוטנציאל, שליפה מהירה של גומי לעיסה תקנה לך עוד קצת זמן כדי לעמוד על טיבו ולעבוד על היגיינת הפה בעתיד. באופן כללי, אני ממליצה לכן להסתובב עם מסטיקים לסוף הדייט (לקפה יש נטייה להשאיר טעם לא אטרקטיבי בפה). והנה עוד טיפ קטן: אם הצעת לו מסטיק והוא הסכים, כנראה שהוא מתכנן נשיקה.

ריח פה הוא אחת המכשלות הקלות יותר לטיפול (מיידי) בקטגוריה זו. להלן תופעות לא אסתטיות קשות אחרות, שאינן מאפשרות “מעקף זמני” (רשימה חלקית):

  • ריח גוף: אם הוא לא מגיע ריחני לפגישה אבל לא מדיף ריח זיעה, מילא; אבל אם הוא קופץ למקלחת וחוזר עם אותו הריח הלא נעים (חומצי ומיוזע) כדאי שתתחילי לדאוג. לא אשכח כיצד הגעתי “מתוקתקת” לדייט, מבושמת ולבושה במיטב מחלצותיי, רק כדי לגלות שכלל אינני יכולה להתקרב לבחור, מפאת שובל הריח שליווה אותו.
  • שיער גוף במיקומים לא מושכים בעליל (אף, אוזניים ועוד): אם אני לא מעלה על דעתי להגיע לפגישה מבלי ש”עשיתי שפם” והסרתי שיער ברגליים (במקרה של חצאית), אני מצפה שגם הגבר ישמור על אסתטיקה מינימאלית. הוא לא חייב להיות גבר חלק, אבל הטכנולוגיה המתקדמת היום מאפשרת לגזום בקלות ואף להסיר שיער עודף מן המקומות שבהם הוא מיותר.
  • ציפורניים: אני לא מצפה שהבחור יבקר באופן קבוע אצל המניקוריסטית, אבל ציפורניים שחורות או ציפורן אחת ארוכה (בדרך כלל בזרת) כדי “לגרד בגב” או לחטט באף זה ממש לא סקסי.
  • שיער הראש: אם הגבר עדיין נהנה ממחלפות שיער בריאות ומלאות, מומלץ שיקפיד לחפוף אותו. קשקשים הנוחתים על חולצה שחורה אינם מחזה מלבב כלל וכלל. אם מדובר בגבר ישראלי ממוצע, כלומר כזה הסובל מהתקרחות מוקדמת / קו מצח נסוג ו/או מפרצים, תספורת “גַלַח” קצוצה תחמיא הרבה יותר מתסרוקת “הלוואה בריבית”.
  • כפות הרגליים: גם כאן אין ציפייה שתהיה לו פדיקוריסטית צמודה, אבל טיפול בפטרת ובציפורני כף הרגל קריטיים כשהוא מגיע לפגישה בכפכפים.
  • הלבשה תחתונה: אי לבישת תחתונים על בסיס יומיומי (שלא לדבר על אי החלפתם) ו/או גרביים (כשהוא נועל נעליים) אינה מהווה יתרון עבורנו כי “יש פחות מה להוריד” (במקרים כאלה ממש לא נמהר להכניס אתכם למיטה).

במקרים קיצוניים, הבחור הלא אסתטי לא מתקלח מדי יום (וגם לא מתבייש להצהיר על כך); הוא חוזר ולובש אותם בגדים שוב ושוב; וכשהוא חולץ נעליים את רוצה לנעול את נעלי הריצה שלך ולדפוק ספרינט (בכיוון ההפוך…).

במקרים המתוארים יש רק שני דברים שתוכלי לעשות: לנתק מגע (כי ממש לא בא לך ג”יפה) או לחטא. האופציה האחרונה רלוונטית אם הגבר שווה, מבחינתך, את החינוך מחדש. רכשי לו “סתם ככה” ספריי גוף, קבעי לכם תור משותף לפדיקוריסטית, צאו לקניות הלבשה תחתונה יחד, אמצי הרגלים חסכניים במים והתקלחו יחדיו. והעיקר: בכל פעם שהוא מריח טוב, החמיאי לו (“וואי, הריח שלך מטריף אותי“).

2 תגובות ל-"אל תסתכלי בקנקן אלא במה שיש בו?!"
  1. rinat

    ירדנה היקרה, כמה שנינות ואמת בדבריך… מדהים איך את מצליחה לתאר כל פעם בכתב את מה שאלפי נשים חושבות ומרגישות…

  2. Liblib

    כל מלה בסלע….
    מנוסח נפלא!!!

    מחכה כבר לפוסט הבא!!

רוצה להגיב?

Show Buttons
Hide Buttons