אפשר להתחיל איתך?

וואו – הפוסט הראשון שלי! לקח לא פחות זמן מלהוציא לאור את הספר (טוב – קצת הגזמתי). רגע. אני אעשה לכם קצת סדר 🙂

נעים מאוד. ירדנה. 33 (אוטוטו), רווקה (בינתיים), גרה במרכז. יש לי תואר ראשון בתקשורת, תואר שני בהתנהגות ארגונית ויש שאומרים שאני דברנית, אנרגטית, לפעמים חסרת טקט, לעיתים בוטה ותמיד ישירה. המחשבה לפתוח בלוג מעולם לא חלפה בראשי. מה יש לי להגיד על בסיס קבוע? האם אקבל השראה בכל פעם מחדש? האם זה בכלל יעניין מישהו? מה אורכו האידיאלי של פוסט? ואז זה קרה – החלטתי לכתוב ספר – ובעקבותיו הגיע הבלוג.

“סבבה והכל אבל…”, הוא מדריך כיס לטיפוסי גברים. לרווקות (אבל לא רק). הכל התחיל בעצם ממשחק בשם זהה אותו שיחקתי עם עוד 5 חברות (רווקות ומתוסכלות מעולם הדייטים) בבריכת מלון בים המלח. זה היה טיול בנות של 24 שעות שלעולם לא אשכח ו”אשם”, בעצם, בספר ובבלוג. פתאום התסכול והייאוש הפכו למצחיקים – מצאנו את עצמנו כולן באותה סירה בדיוק שעל סיפונה שלל טיפוסים צבעוניים ומיוחדים, שבדרך זו או אחרת כולנו נפגשנו איתם בדרך הדייטים הארוכה והמתישה.

אם הגעת עד לכאן ועדיין לא הבנת מה זה המשחק הזה “סבבה והכל אבל…” אז הנה ההסבר. “סבבה והכל אבל…” הינו משחק חברתי היתולי המשוחק בדרך כלל בקרב רווקים ורווקות ומתייחס לשאלה האם לצאת או לא עם מישהו/י “סבבה” אבל… [וכאן כל אחד ואחת משלימים בעיה מאתגרת כלשהיא בה נתקלו או עימה הם מעריכים שלא יוכלו להתמודד]. חשוב לי להדגיש – למרות השם הציני שנדמה כי מסתכל על חצי הכוס הריקה – אני בחורה מאוד אופטימית! כיצד מיישבים, אם כן, את הפרדוקס? ובכן, הספר הינו בבחינת הפיכת לימונים ללימונדה. הפיכת הידע והניסיון שלי (ושל חברותיי) לכלי חשוב (ומשעשע) בידי נשים אחרות.

אני מחשיבה את עצמי כבחורה ברת מזל המבורכת בבני משפחה וחברים טובים, עבודה מהנה, מספקת ומאתגרת ובאופן כללי – אין לי על מה להתלונן. למרות מספר מערכות יחסים ארוכות (חלקן ארוכות מאוד – 9 שנים!) מצאתי את עצמי בשנים האחרונות יוצאת להמון דייטים. כמעט אף אחד לא התאים / החזיק מעמד. פתאום שמתי לב כי יש כמה “טיפוסים” שבהן אני נתקלת שוב שוב. משיחות עם חברותיי לנשק למדתי כי גם הן יצאו איתם – אני לא לבד! אז כתבתי ספר (ובכך עשיתי V על חלום ישן שלא חשבתי שאגשים באמת) בעיקר כדי שתדע שגם את לא לבד. הספר נמצא בימים אלו בשלב עיצוב הכריכה והעימוד – דקה מהדפוס ומחנויות הספרים. הבלוג הוקם, בין היתר, מכיוון שלהוציא לאור ספר בימינו אינו דבר פשוט (על כך ניתן לכתוב בלוג שלם בפני עצמו), ומתפקד כחלק עיקרי בהפצתו. בקרוב תוכלו לרכוש בחנות המקוונת את הספר, גם בקבצים דיגיטליים, ובעוד מספר חודשים גם באנגלית ובספרדית.

הבהרה וגילוי נאות: אני מאמינה גדולה באהבה, בחורה די רומנטית ודביקה ובטוחה שבן הזוג שלי מיד מגיע (הוא פשוט תקוע בפקקים – אתן יודעות כמה קשה למצוא חנייה לסוס?!).  אז כדי לא לשבת ליד הטלפון ולחכות החלטתי לנקוט בגישה קצת יותר פרו-אקטיבית. “מרבה דייטים – מרבה תובנות” ולכן אני מזמינה אתכם (גברים ונשים כאחד) להצטרף למסעי במציאת בחור “סבבה והכל” בלי “אבל”! בן זוג טוב ומיטיב (עבורי) שיחשוב שגם אני בחורה סבבה (ולא ייבהל מהספר…).

לסיום אדגיש כי למרות שבאופן טבעי אני כותבת בעיקר לנשים גם הגברים מוזמנים להגיב. במהלך הכתיבה גיליתי כי לא מעט גברים מתים לדעת מה אנחנו חושבות עליהם (ע”ע קוראי ה”לאישה” למטרות מחקר). המלצתי החמה: לפני שהציניות הישראלית הטבועה בכולנו מתפרצת לכם החוצה – קראו את הספר. הוא עוד עלול להפתיע אתכם…

אני מקווה שקלעתי באורך הפוסט, שעניינתי אותך, לפחות קצת, ושניפגש פה בפוסט הבא. אשמח לקבל תגובות, סיפורים על דייטים הזויים / מוזרים, רעיונות נוספים שיש לכם ועוד. ניתן להשאיר תגובות ולהצטרף לדף הפייסבוק שלי או לשלוח לי דוא”ל ל- [email protected].

כמו שציינתי קודם לכן, בקרוב מאוד ניתן יהיה לרכוש את הספר כאן בבלוג ובחנויות המובחרות, אבל עד אז, הנה טעימה מהספר. טיפוס המוכר היטב לכוחותינו והוא הטיפוס שאיתו נפתח הספר. קריאה נעימה!

סבבה והכל אבל… חצי חצי

התלבטתי לא מעט, מי מטיפוסי הגברים יזכה לפתוח את ספרי. לאחר מחשבות רבות, הרהורים וניסיונות, החלטתי לפתוח בטיפוס הסובל מבעיה שכיחה שלוקים בה לא מעט מגברברי ארצנו, לצערי. אני מתכוונת, כמובן, לאותה מחלה כרונית וחסרת מרפא, שעימה הם נולדים, או שאותה הם מפתחים לאורך השנים – קמצנות. אין דרך ליפות זאת. לא “חסכנות”, לא “מחושבות” – קמצנות!

מי שמכיר אותי יודע שאני דווקא לא אוהבת ש”משלמים עלי”. ברבים מן הדייטים שהיו לי במשך השנים התעקשתי לשלם עבור עצמי (וזאת בנוסף לפעמים שבהם הייתי אני “המזמינה”). לאחר ניסיונות רבים
הצליחו חברותיי לשכנע אותי שהגבר צריך לשלם, לפחות בדייט הראשון. אלו הם, מתברר, חוקי החיזור, ואין לי כל סיבה להפר את האיזון הטבעי. נו טוב, אמנם זה לא כתוב בשום מקום, אבל למזלי (או למזל כיסי) הפנמתי זאת (כמובן שרק במקרה של קפה או משקה) והכל בדרך כלל בא על מקומו בשלום.

אבל – מתברר שאת החוקים האלה אדון “חצי חצי” לא מכיר. מדובר בטיפוס מפוקפק, הבודק בלי בושה את החשבון לפרטי פרטים, מבטל חיובי אבטחה, והיד עוד נטויה, כפי שמיד תקראו.

את א’, בחור גבוה ונעים שיחה, פגשה חברתי במועדון במסגרת דייט של חברה אחרת (זהו דיל ידוע ופופולארי הנקרא “חבר מביא חבר”[1] וכפי שכולנו יודעות, לא תמיד מקבלים בסוף את הבונוס…). החשד לנוכחות המחלה התעורר כאשר א’ טרח להזמין לעצמו משקה ושכח שנמצאת לצידו בחורה שהוא רוצה להרשים. אולי גם היא צמאה? לאחר רמיזות אין ספור (למשל לגימות מהמשקה שלו), הוא הבין סוף סוף את הרמז ושאל אם היא תרצה לשתות משהו. 20 דקות לאחר מכן הוא גם נזכר להזמין לה בפועל את המשקה… לקמצנים אמיתיים משקה אחד הוא כבר שיא השיאים, ולכן, כשהגיעה שוב המלצרית ושאלה “תרצו לשתות עוד משהו?”, הוא, ללא היסוס ובלי לשאול את בת זוגו לערב, ענה בביטחון ובמהירות “לא, תודה”. אל תתבלבלו, חברתי בהחלט מסוגלת להזמין משקה בעצמה ולשלם עליו. הרמיזות השונות נועדו לבדוק את קיומה של המחלה, מעין מבחן, אם תרצו. א’ הוא כמובן חולה בדרגה גבוהה. למחרת, כשהוא התקשר, חברתי חסכה לו את עלות השיחה…

מקרה חמור יותר פקד חברה אחרת באחד מבתי הקפה היפים הפזורים על חוף הים בתל אביב. לאחר ארוחה נעימה הגיע אחד הרגעים המותחים בעולם הדייטים – החשבון (וכאן המקום לציין כי מדובר ביציאה טרם שלב הסקס[2]). ד’ הגדיל לעשות ושאל: “חצי חצי?” (אם אבחר לרגע גם להיות קטנונית, אציין שהוא אכל הרבה יותר!).

בדייט אחר, שלחתי באלגנטיות יד לכיוון הארנק מתוך רצון להפגין כוונות טובות, וי’ קפץ על ההזדמנות כמוצא שלל רב ואפילו לא עצר אותי בדרך. ש’ קפץ על העודף (המשותף) וט’ בדק את החשבון בקפידה והצהיר “אני לא מוכן לשלם אבטחה”.

הקמצנות יכולה להתגלות גם לפני שלב החשבון. ר’, טייס, תושב סביון, לא חשב שחיזור אחר בחורה כולל בהכרח התגמשות או הפגנת רצון טוב בבחירת מקום הבילוי. “נראה לך שאזיז את האוטו שלי?!”, אמר
כשהציעה י’ להיפגש בגבעתיים. מדוע התעקש על תל אביב לא ברור עד היום, בעיקר לאור העובדה שגם לשם הגיע ללא הרכב ושאל תוך כדי הדייט אם תוכל להחזיר אותו הביתה… בהזדמנות זו גם התוודה כי שקל לשאול אם תוכל לאסוף אותו בתחילת הדייט, אבל הבין שאולי זה לא ראוי. לא ראוי?? אחרי שי’ התעקשה לשלם (למרות שחלקה בחשבון היה נמוך מאוד באופן יחסי), ציין ר’ שאם תרצה היא תוכל להשאיר את הטיפ… מהלך המחץ היה המסרון שנשלח למחרת ובו המשפט – ספק מצחיק ספק עצוב – “בא לך להיפגש שוב? הפעם את מזמינה”.

 ברמזים למחלה, אם כן, ניתן לעיתים להבחין מבעוד מועד, למשל, כשהבחור מרבה לדבר או להתבכיין על הנושא הכספי. ט’ חשב שאמצא עניין רב בהוצאות השבועיות שלו כבר בדייט הראשון שלנו, כשאמר: “וואי כמה כסף בזבזתי השבוע”. מיותר לציין שההתבכיינות וההתחשבנות היא לא סקסית, ויותר מכך – זה לא מעניין! אם אין לך כסף – אל תיקח אותי לבית קפה. קח אותי לים, תביא איתך בקבוק יין (אם זה לא יותר מדי מבחינתך, או מוקדם מדי ב”מערכת היחסים”), או סתם צא איתי לטיול בפארק. אני לא מאלה שחייבות גבר עם ארנק מלא כסף וחשבון בנק אטרקטיבי, רק נגד כאלה המתקשים מאוד בהוצאתו, עסוקים בחישובים מיותרים, או אוהבים לחיות על חשבון אחרים. נכון, לא קל לגברים (כלכלית) בסצנת הדייטים – אבל זה אמור לקדם את סגירת השלב הזה בחייהם, לא?

לסיכום, קמצנים – לא בבית ספרנו!

אל תתפשרי. גבר שלא מפנק אותך בשלב החיזור לא יפנק אותך גם בשלבים הבאים. האם אני באמת צריכה לתאר לך במילים מה יקרה בעתידכם המשותף? אם הוא מתקמצן איתך לפני שלב הסקס, הוא גם יתקמצן איתך במהלכו… זה בדוק!

נ.ב.: אם את בעצמך חולה במחלה, הרי לא תרצי לבזבז את כספך על דייט קמצן…


[1] במסגרת עסקת “חבר מביא חבר” כל צד מביא חבר/ה פנוי/ה, בתקווה שיובטח מקומו בגן עדן בזכות שידוך מוצלח.

[2] צפוי שלפני שלב הסקס רמת המוטיבציה של הגבר מוגברת ולאחר שלב זה, כשאחת המטרות העיקריות שלו הושגה, עוצמת החיזור יורדת.

8 תגובות ל-"אפשר להתחיל איתך?"
  1. judydor

    ירדנה היקרה,
    וואוו כמה מרגש!! עברת כברת דרך כל כך ארוכה מאז ההחלטה להתחיל ולכתוב את הספר – ציפיות, אכזבות, ספקות, שמחה, כאב ועוד. אין לי ספק שמי שיקרא את הספר ילמד המון, יהנה מכתיבה הומוריסטית ואיכותית ויקבל כלים להתמודדות עם מצבים רבים ושונים. כל הכבוד על היוזמה להעלות את הדברים בכתב, על הנחישות והאופטימיות – אני מעריצה אותך, את האנרגיות שבך ואת הדרך ההנפלאה שלך לקחת את הדברים ולהפוך אותם למה שרק תרצי.
    סיום הספר ופרסומו הם הסימן לכך שאת בשלה כבר למעבר לשלב חדש, לדרך חדשה, והמקום שאת נמצאת בו היום ממש מעיד על כך 🙂 אני מחבקת אותך חזק חזק מאמינה בך מאוד שתצליחי ותפרחי – זה מגיע לך! אוהבת אותך מאד ומאחלת לך שתמשיכי להצליח בכל תחום שרק תפני אליו. בהצלחה מכל הלב והנשמה! ג’ודי

  2. עפר

    היי ירדנה,
    המון בהצלחה עם הספר ועם הבלוג!
    אכן, לא פשוט להיות בחורה בעולם הדייטים (לא הייתי מתחלף איתך ומתמודד עם גברים טיפוסיים).
    בתור אחד שדווקא כן משלם את כל החשבון בדייט ראשון, אני מרשה לעצמי להעיר מספר הערות:

    1) למה את מצפה ומוכנה לקבל מגבר התנהגות/חיזור שונה לפני ואחרי הסקס??
    בחיים לא הייתי מוכן לדבר כזה. ובטח לא הייתי מצהיר על זה. זה ממש לעשות לגבר חיים קלים: עוד מעט גם תקבל את “מה שאתה רוצה” וגם לא תצטרך להמשיך להשקיע בי.

    2) ציינת שהמתקשים כספית יכולים לצאת לדייט בפארק וכו.
    אני מכיר מספיק בחורות שהיו יכולות לכתוב בלוג שמתאר לאן
    הקמצנים שהציעו להם דייט כזה (אני לא מאלה) יכולים ללכת.

    3) אני אומנם משלם בדייט ראשון (והבחורה את הטיפ), אבל זה בעיקר כדי להמנע מהרגע הלא נעים הזה כשהחשבון מגיע.
    בכל זאת, אני לגמרי לא מבין מדוע אנחנו דואגים לשמר את השטות הזו שהגבר משלם, הגבר מתקשר לפני הדייט, ואחריו.
    לא כדאי לכולנו להשאיר את העולם השמרני מאחור?

    בהצלחה,
    עפר

  3. Jordan

    עפר היקר,
    אני שמחה לקבל תגובות גם מהמין הגברי. הערותיך מדויקות מאוד אך הרשה לי לחדד מספר דברים.
    ראשית, איני מוכנה לקבל יחס שונה לפני ואחרי “שלב הסקס” כלל וכלל אך אין זה אומר שלא קיימים גברים/טיפוסים שמשנים התנהגותם “החיזורית” לאחריו… העניין צוין כדי להדגיש כי תופעה זו קיימת.
    לגבי הערתך השלישית, אני מתייחסת לכך בספר. אסכם ואומר כי יש בעולם החיזור “השמרני”, לעיתים, קסם ויופי, שבניסיון לשנותו נשבר והולך לאיבוד. מבטיחה להתייחס לכך בפוסטים הבאים.
    תודה רבה על התייחסותך.
    מקווה להמשיך לשמוע ממך,
    ירדנה.

  4. rebeca

    ירדן יקרה,
    בשעה טובה, שעה הכי נכונה לכל העשייה שלך. כנראה שכאשר בשלים התנאים, הכישורים פורחים אמנם בעבודה קשה אך במלאו הגוונים.
    מאחלת לך בתחילת שנה גם התחלה דרך מוארת ופוריה בכל אשר לחפצי.
    באהבה ענקית.

  5. ש

    איפה אפשר לרכוש את הספר?

  6. Jordan

    ניתן לרכוש את הספר דרך האתר (“חנות”) או ברכישה ישירה דרכי.
    כל הפרטים מופיעים שם.

  7. ש

    האם יגיע לחנויות מסחריות?

  8. Jordan

    ככל הנראה שכן. השבוע אני אמורה לדעת בדיוק איפה.

רוצה להגיב?

Show Buttons
Hide Buttons